חשוב שאתחיל מהסוף: כבוד השופט יעקב פרסקי מבית משפט המחוזי בבאר שבע נתן החלטה שלמעשה קובעת כי הגבלת רישיון הנהיגה באמצעות סעיף 66א (6) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 אינה חוקית וסותרת את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
בשנת 2007 החלו לפעול לתיקון חוק ההוצאה לפועל בתיקון הידוע כתיקון מספר 29 כאשר התוספת הגרועה ביותר, ולדעתי גם לא חוקית וגם לא מוסרית, הייתה האפשרות להגביל חייב מלהחזיק רישיון נהיגה, כאמצעי לאכיפת חובות מצד הזוכים בתיקי ההוצאה לפועל. לצערי תיקון מספר 29 עבר את כל הקריאות, פורסם ברשומות ביום 16/11/2008 והאפשרות להגביל חייבים מלקבל רישון נהיגה נכנס לתוקף במאי 2009.

סעיף 66א (6): "הגבלת החייב מקבל, מהחזיק או מחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו; לעניין זה יראו את מי שהוטלה עליו הגבלה מהחזיק רישיון נהיגה כמי שרישיון הנהיגה שלו פקע מחמת אי-תשלום אגרה."

למרות שבסעיף קטן (6) לסעיף 66א שהוסף בתקון 29 בדבר הגבלות על חייב  קובע כי רשם ההוצאה לפועל לא יטיל הגבלה זו אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב, הרי שהגבלות על רשיון הנהיגה מוטלות בסיטונאות על חייבי ההוצאה לפועל. בפועל ראיתי מקרים רבים בהם נהגי משאיות, ועובדים רבים הזקוקים לרישיון לעבודתם, רשיונם מוגבל ואין להם ברירה אלא לפנות להליכי פשיטת רגל [1]. אני סבור כי גם לו היו רשמי ההוצאה לפועל באמת בודקים ולא מטילים את ההגבלה על נהגי משאיות, הרי שמדובר באמצעי גבייה דרקוני, שאינו הולם את עריכה של מדינת ישראל וטוב היה לה למדינת ישראל כי לא הייתה מחוקקת אותו כלל, אך משכך נעשה דינו של הסעיף להיות מבוטל וזאת לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

סעיף 5 לחוק כבוד האדם וחירותו קובע כי "אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת"

כדי שבית משפט יקבע כי חוק (או סעיף בחוק) מבוטל על בית המשפט לקבוע כי החוק או הסעיף הנדון בנוסף לעובדה כי הוא פוגע בזכות יסוד החוק או הסעיף אינם עומדים בתנאים של סעיף ההגבלה:

סעיף 8 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובע כי "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש".

כלומר החוק מאפשר להגביל זכותו של אדם, לדוגמה לעניין שלילת רשיון נהיגה מנהג שיכור, אז כדי שבית משפט יבטל חוק או סעיף בחוק מתוקף היות החוק סותר את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הרי שצריך להתקיים בנוסף לעובדה שהחוק או הסעיף פוגע בזכות יסוד, גם אחד או יותר משלושת התנאים הבאים:

1. החוק או הסעיף אינו הולם את עריכה של מדינת ישראל.
2. החוק או הסעיף נועד לתכלית ראויה.
3. במידה והחוק אכן נועד לתכלית ראויה, חייב בית המשפט לבחון האם הפגיעה אינה במידה העולה על הנדרש לשם השגת התכלית הראויה.

בתיק פשר 50043-01-12 החייב הוכרז כפושט רגל, אך ההגבלות מתיקי ההוצאה לפועל לא הוסרו אלא רק עוכבו. החייב עבד ועובד למחייתו כנהג משאית, דבר שלא הפריע לחמישה רשמי הוצאה לפועל שונים להטיל על החייב הגבלת רישיון נהיגה. החייב פנה ביום 9/4/2013 בבקשה [2] להסרת ההגבלה, וזאת כדי שיוכל לעבוד ולהתפרנס.
אני מוניתי בתיק זה בתחילה כמנהל מיוחד ובתוקף תפקידי אני מחוייב להגיש תגובה.התגובה הייתה חד משמעית [3]:

המנהל המיוחד מסכים כי יש לבטל לאלתר את הגבלות על רישיון הנהיגה של החייב. המנהל המיוחד בדעה כי הגבלה על רישיון הנהיגה של חייב על פי חוק ההוצאה לפועל הינה בלתי חוקית ונוגדת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ודינו של סעיף זה להתבטל.

ביום 17/4/2013 נתן כבוד השופט יעקב פרסקי את ההחלטה הבאה: "לאור נימוקי המנהל המיוחד, בתגובה שצורפה לבקשה, אני מורה כמבוקש על ביטול ההגבלות על חידוש רישיון הנהיגה כפי שהוטלו בתיק ההוצל"פ התלויים ועומדים כנגד החייב" (ההדגשות לא מופיעות בהחלטה המקורית, והוספו על ידי) [4].

התוצאה כי כבוד בית המשפט קבע, הלכה למעשה, כי הגבלת רישיון נהיגה בגין חוב כספי בהוצאה לפועל – אינה חוקית ומבוטלת לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

---

1. לפוסט בנושא חוסר היעילות של תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל [טרם פורסם ]
2. תצלום הבקשה (מספר 7 בתיק פשר 50043-01-12) כפי שהוגשה לבית המשפט.
3. תצלום התגובה כפי שהוגשה על ידי עו"ד אייל גונן לבית המשפט.
4. תצלום ההחלטה של כבוד השופט יעקב פרסקי.