הפטר פושט רגל מחובות אבודים


אפשר לראות בנקל כי רב חובותיהם של פושטי הרגל הינם למוסדות בנקאיים. אין זה מחזה נדיר כי בעת הדיון על מתן הפטר לפושט רגל, עומדים עורכי הדין של המוסדות הבנקאיים ומתנגדים למתן ההפטר.

האם יש בכלל מעמד לנציגי הבנק לטעון בדיון ההפטר?

לעניות דעתי אין מעמד כלל למוסדות אשר הגישו את החוב "כחוב אבוד" למס הכנסה וכי רק לכונ"ר, כנציג המדינה, יש מעמד בדיון להפטר:

סעיף 3(ב)(5) לפקודת מס הכנסה מאפשר לדווח על חוב כחוב שנמחל (= חוב שהופטר) גם לאור נסיבות בהם  הצדדים נהגו בחוב כאילו נמחל. השופט ברק בעא 9715/03 הורוביץ ואח' נ' פקיד שומה ת"א ואח' ( פדי נט (4) עמוד 354 ):

"לעיתים, קיימים ביטויים חזקים, אם כי לא בלעדיים, המעידים על מחילה משתמעת, מבלי שזו זכתה לעיגון פורמלי. כך הוא המצב, למשל, כאשר בעל החוב מדווח על החוב כחוב אבוד"

בדרך כלל הדיון בבקשת פושט רגל להפטר הינו לאחר תהליך של מספר שנים אשר התחיל עם כינוס נכסים, בדיקת חובות ואחר כך החייב תחת פשיטת רגל כך שבמועד הדיון להפטר פושט הרגל כל כך חסר אמצעים ש"להוציא ממנו כסף זה כמעט כמו לסחוט מים מאבן" (דיברי חה"כ נוקד בדיון 2/7/2008). יחד עם זאת פושט הרגל הפקיד כל חודש תשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל, אשר צברה סכום כלשהו, אשר אמור להיות מחולק לנושים לפי חלקם בחוב.

במצב דברים זה, בדרך כלל הנושה שהינו מוסד המנהל הנהלת חשבונות כפולה  בוודאי כבר סימן את החוב כחוב אבוד. ניתן להניח כי נושה שהוא מוסד בנקאי כבר מזמן הגיש חוב אבוד זה כהוצאה לשילטונות המס ומתוך הנחה שהמוסד ריווחי, אזי קיבל זיכוי במס על מלוא גובה החוב.

לא למיותר להדגיש כי סעיף 3(ב) לפקודת מס הכנסה מחייב כי חוב אבוד זה מטעם הנושה יהיה הכנסה חייבת במס מטעם פושט הרגל.

אם לוקחים את כל האמור לעיל, הרי שלמעשה הצד לדיון בבקשת הפטר היא המדינה. נניח שפלוני חייב 100 ש"ח לבנק ומגיע לחדלות פרעון וניגש להליכי פשיטת רגל. בעת הדיון על ההפטר נצברו בקופת הכינוס 30 ש"ח (שהם קצת פחות משליש) לטובת הבנק. אבל בשלב זה הבנק כבר קיבל ממס הכנסה זיכוי על החוב, כחוב אבוד, בגובה 100 ש"ח. לעניות דעתי, נציג הכונ"ר, כנציג מדינת ישראל, הוא הטוען כנגד ההפטר. לא זו אף זו, לפי ההגיון הכלכלי המתואר לעיל, הכספים שניצברו בקופת הכינוס, 30 ש"ח, צריכים להגיע לקופת המדינה לאחר מתן הפטר ולא לקופת הבנק, שכאמור כבר קיבל מהמדינה זיכוי על מלוא 100 ש"ח. וזאת לאור סעיף 3(ב) לפקודת מס הכנסה.


כתיבת תגובה