בע"א 7023/19 קבע בית המשפט העליון כי אופניים עם מנוע עזר אינם כלי תחבורה כמשמעות המינוח בחוק הפלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונת דרכים).

המשמעות, כפי שמוסבר בפסק הדין:

ובמילים: הקביעה כי אופניים חשמליים אינם רכב מנועי מגדירה למעשה את רוכב האופניים כהולך רגל. כפועל יוצא תאונה עצמית של רוכב האופניים, הרוכב אינו זכאי לפיצויים על פי חוק הפלת"ד כמו שהולך רגל הנופל אינו זכאי לפיצויים על פי הפלת"ד. בתאונה בין רוכב אופניים להולך רגל (או לעניין זה רוכב אופניים אחר) גם אינו זכאי לפיצויים על פי הפלת"ד. חשוב לציין כי בתאונות אלו (תאונה עצמית של רוכב אופניים או בתאונה בין רוכב אופניים להולך רגל או רוכב אחר) כן חלים דיני הנזיקין הכללים.

במקרה של תאונה בין רוכב האופניים לרכב, כי אז רוכב האופניים, כמו הולך הרגל, זכאי לפיצויים על פי הפלת"ד – לרב מביטוח הרכב המשתתף בתאונה.

חוק הפלת"ד נועד להעניק פיצויים לכל מי שנפגע בתאונת דרכים, וזאת ללא הבירוקרטיה של דיני הנזיקין. לדוגמה נניח כי רוכב אופניים ניזוק בתאונה בגובה של כ-100,000 ש"ח. חשוב לזכור כי חוק הפלת"ד עוסק רק בנזק גופני ואינו עוסק כלל בנזק לרכב או לאופניים החשמליים. אם רוכב האופניים האמור ניזוק בתאונה עם רכב, ולרכב היה ביטוח חובה – אזי הוא יפוצה בגובה 100,000 ש"ח מחברת הביטוח לרכב וזאת מבלי שיאלץ להוכיח מי אשם בתאונה, ובית המשפט ימנה מומחה לקבוע את גובה הנזק.

לעומת זאת אם אותו רוכב נפגע לדוגמה בתאונה עצמית, נניח עקב מכשול שהשאיר קבלן ששיפץ את הכביש – אזי רוכב האופניים יאלץ לתבוע בנזיקין את הקבלן: ראשית להוכיח כי אכן הקבלן התרשל או הפר חובה חקוקה או עוול בעוולה אחרת מפקודת הנזיקין. שנית רוכב האופניים יצטרך להוכיח כי אכן הוא ניזוק – כלומר ללכת לרופא מומחה מטעמו שיביא חוות דעת לבית המשפט. שלישית להוכיח קשר סיבתי בין התאונה לנזק. לדוגמה אם הנזק של הרוכב הינו עקב מחלת הקורונה, יהיה לרוכב קשה להוכיח הנזק הינו באשמת הקבלן ועקב התאונה.

אז חשוב לזכור כי נכון להיום אופניים עם מנוע עזר אינם רכב מנועי עם כל המשמעויות המשפטיות הנובעות מקביעה זו.

הבהרה: פוסט זה אינו מהווה יעוץ משפטי. הפוסט מפרסם הלכה של בית משפט העליון כפי שפורסמה בפסק דין ואינה מהווה יעוץ משפטי ספציפי למקרה ספציפי.