יום הכיפורים הוא יום לבקש סליחות, ואני מבקש סליחה:

מהנערה ברכבת שנאלצה לשמוע את השיחה עם אמא שלי, ומהנערה ברכבת ששמעתי את השיחה עם אמא שלה.

מהנהג שלא ראיתי אותו, ונכנסתי אליו לנתיב, ומהנהג שלא ראה אותי, ונכנס לי בנתיב וצפרתי לו.

מהאיש בקופה בסופר לפני שהייתי חסר סבלנות אליו, כי מאוד מיהרתי ומהאיש בקופה בסופר שנורא מיהר אבל אני הייתי חייב לברר למה לא הופיע לי בחשבון המבצע של 2+1.

"ושבח גדול לשב שיתוודה ברבים ויודיע פשעיו להם, ומגלה עבירות שבינו לבין חברו לאחרים, ואומר להם אומנם חטאתי לפלוני ועשיתי לו כך וכך, והריני היום שב וניחם.  וכל המתגאה ואינו מודיע, אלא מכסה פשעיו–אין תשובתו גמורה, שנאמר "מכסה פשעיו, לא יצליח" (משלי כח,יג)." (משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות תשובה, פ"ב הלכה ו)

ואני סולח:

לנערה ברכבת שהקשיבה לשיחה הפרטית שלי עם אמא שלי, ולנערה ברכבת שחדרה למרחב הפרטי של עם שיחה מאוד אישית שלה עם אמא שלה.

לנהג שלא ראיתי אותו ובמקום לתת לי להיכנס לנתיב צפר לי בזעם , ולנהג שנכנס לי לנתיב וצפרתי לו, כי הוא לא ראה אותי.

לאיש בקופה בסופר שהיה לפני ולמרות שמאוד מיהרתי – הוא היה בשלו, וגם לאיש בקופה בסופר שהיה אחרי בתור שהתנהג אלי בחוסר סבלנות כשניסיתי לברר למה לא הופיע לי בחשבון המבצע של 2+1 כי אני מבין שהוא נורא מיהר.

מכולם אני מבקש סליחה, ואני סולח לכולם: מחול, מחול מחול!

עכשיו נשאר לי יום כיפור שלם לבקש סליחה מעצמי, והכי קשה לי זה לסלוח לעצמי!

"כל המתוודה בדברים, ולא גמר בליבו לעזוב–הרי זה דומה לטובל, ושרץ בידו, שאין הטבילה מועלת, עד שישליך השרץ; וכן הוא אומר "ומודה ועוזב, ירוחם" (משלי כח,יג).  וצריך לפרוט את החטא, שנאמר "אנא, חטא העם הזה חטאה גדולה, ויעשו להם, אלוהי זהב" (שמות לב,לא)." (שם הלכה ד)

שהרי הקשה ביותר זה לסלוח לעצמי, כי הבטחתי לעצמי ביום כיפורים שעבר שאפעל על פי המוטו שאחותי, יעל בשור (יעל בשור, יועצת, משקמת יחסים ומגשרת) לימדה אותי: "stick and stones will break my bones but words will never hurt me" (תרגום חופשי: אבנים ומקלות ישברו לי את העצמות, אבל מילים לעולם לא יפגעו בי), ובכל זאת נפגעתי מדברים שאמרו לי.

שהרי הקשה ביותר זה לסלוח לעצמי, כי הבטחתי לעצמי ביום הכיפורים שעבר שאוריד במשקל, וארכב על אופניים ובכלל אהיה אדם טוב, ונוח לבריאות. וחלפה לה שנה, שבה הורדתי רק 3 ק"ג במשקל, היו חודשים בהם לא רכבתי על אופניים מתוך עצלות גרידא, ולא תמיד הייתי האדם הכי נוח לבריות, ואפילו הרמתי את קולי – ואפילו על אנשים שאני מאוד אוהב, ומכבד, ומעריך.

אז עכשיו אני אשב עם עצמי ואתוודה על כל אותם דברים שחטאתי לעצמי בשנה החולפת, ואסלח לעצמי, מתוך מחשבה וגמירת דעת שהשנה אני אעזוב את כל אותם ההרגלים הרעים – וזאת מבחינתי המשימה הקשה ביותר שלי ליום הכיפורים.

גמר חתימה טובה.