לקראת חג הפסח תשע"ח צוות המגשרים רוצה לאחל חג פסח שמח. חשבנו גם לשתף בכמה מחשבות על חירות:

בכל שנה אנו קוראים בהגדה של פסח כי מצווה היא שאדם חייב לראות את עצמו כאלו הוא אישית יצא ממצרים, כלומר שהוא יצא מעבדות לחירות. מה באמת המשמעות של לצאת מעבדות לחירות? כיצד יכול אני, שנולדתי חופשי בישראל, לחשוב שיצאתי מעבדות לחירות? או כפי שניסח זאת ברי סחרוף "כולם רוצים להיות חופשיים – אבל ממה אלוהים ממה?"

אז באמת ממה? בגין אמר כי "עיקרה של חירות הוא חירות מפחד, כי הפחד הוא שליט לא פחות איום מכפי שהוא נסתר", גם אריסטו אמר "זה שמתגבר על הפחד יהיה חופשי באמת". בסדר, הבנתי, אני צריך לצאת מעבדות לחירות כל שנה בחג הפסח על ידי זה שלא אפחד, כי "כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל" (רבי נחמן מברסלב).

"Letting go, it's so hard

The way it's hurting now

To get this love untied

So tough to stay with thing

Because if I follow through

I face what I denied

I get those hooks out of me

And I take out the hooks that I sunk deep in your side

Kill that fear of emptiness, loneliness I hide"

(P. Gabriel, Washing of the Water)

בתרגום חופשי שלנו: לשחרר, זה כל כך קשה, כי זה כואב עכשיו, להתיר את קשר האהבה, כי הוא כבר עמיד. אם אמשיך בתהליך, אאלץ להתמודד במה שהדחקתי. אוציא את הקרסים מבשרי וגם אוציא את הקרסים שלכדתי בבשר הצד השני – חייב להרוג את הפחד מריקנות, מהבדידות ממנה אני מתחבא.

ובכן זה מהות הגישור שלנו לשחרר את הפחדים מהתרת הקשר, לשחרר את הפחד מלהיות בלי הקשר, לבד. כי כבר יעקב גלעד גילה לנו "שחופשי זה בעצם לגמרי לבד".

אז כדי להיות חופשי, חייבים לשחרר את הפחד מלהיות לבד. הדגש הוא על שחרור הפחד, ולא את הדבר עצמו. כשנשכיל לשחרר את הפחד, ולהיות עם בן זוג והמשפחה כי אנחנו רוצים, לא כי אנחנו מפחדים מלהיות לבד, הרי שיצאנו מעבדות לחירות. חג חירות שמח.