Blog

  • של מי מענק הקורונה להורים גרושים?

    מענק הקורונה בסך 500 ש"ח לשלושת הילדים הראשונים ובסך 300 ש"ח לילד הרביעי ואילך הינו מענק חד פעמי שניתן באמצעות חקיקת חוק בכנסת: חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד–פעמי) (הוראת שעה ותיקוני חקיקה),התש"ף- 2020.

    מאחר ומדובר במענק חד פעמי עבור ילדים, במקרה בו ההורים פרודים או גרושים המענק הולך לאמא? לאבא? חצי-חצי?.

    התשובה נמצאת בסעיף 2 (ב) לחוק:

    לעניין כל דין כקצבת ילדים – אז המענק הינו למעשה קצבת ילדים מוגדלת – וחלוקתו כפי שמחולקת קצבת הילדים: אם מוסכם כי הקצבה לאמא ללא קיזוז מהמזונות – אז כך גם המענק. אם מוסכם כי קצבת הילדים כולה הולכת לחיסכון לילדים – אז כך גם המענק. אם לא היה הסכם וקצבת הילדים הלכה לאם – כך גם המענק.

    בריאות לכולם.

  • רפואה סינית

    בספר הטאו של לאו צה (תרגום ניסים אמון , עמוד 36, 2004) נרשם תחת הכותרת רפואה סינית:

    אם רוצים לצמצם

    לפעמים צריך להרחיב

    אם רוצים להחליש

    לפעמים צריך לחזק

     

    על מנת להפיל דבר

    יש לרוממו תחילה

    כדי לקבל

    צריך קודם לתת

     

    בעזרת חוכמת האור

    הרך על הקשה

    יכול לגבור

     

    אבל הכי טוב בשביל הדג

    זה לא להתרחק מהמים

    אם אנחנו רוצים לצמצם – את התפשטות הקוויד-19, אנחנו חייבים להרחיב את האופק של התוכניות. הנזיפות שאם המספרים יעלו – ממש לא ברורות לי, אחרי שהממשלה מיבאת חולי קורונה!

    המספרים מהשבוע האחרון, הם לאחר שהחזרנו ברכבות אוויריות – מלונדון, דרום אמריקה ומארה"ב אלפי ישראלים. חמור מכך, הממשלה מצאה זמן להעלות יהודים חולי קוויד-19 (65 במספר) מארה"ב. אז כשאומרים לי שמספר החולים עלה בצורה מפחידה – אני שואל את עצמי: כמה מאותם חולים חדשים, הם כאלה שלא נשמעו להוראות – וכמה מתוכם הם כאלה שהיו במטוסי הרכבת האווירית (רק במטוס מארה"ב  לפי הבנתי היו יותר ממאה איש)?

    אם אנחנו רוצים להחליש את הנגיף, עלינו ראשית לחזק את מערכת הבריאות. אנחנו חייבים לעשות בדיקות לאנשי צוות הרפואה – כי הם נמצאים במגע יומיומי עם אנשים שמערכת החיסונית שלהם נמצאת בבעיה – ואם הם חולים בלי סימפטומים, הם עלולים להדביר הרבה יותר מאשר החברה שמשחקים מטקות בחוף – אבל יותר קל "לנזוף" בעם ישראל, מאשר להודות ששוב נתפסנו עם המכנסיים למטה. כן כמו במלחמת יום כיפור, שהיו חסרים למפקדי הטנקים משקפות או בלבנון השנייה שהיה חסר לחיילים שכפ"צים או בצוק איתן שלא היו לנו מספיק נגמ"שים חדשים, אז שלחנו את הבנים שלנו בישנים שלא ממש הגנו עליהם. אז עכשיו חסר לצוות הרפואי שלנו אמצעי מיגון ומקלות עם צמר גפן בקצה (מטושים).

    כדי לקבל צריך קודם לתת – וזה נכון לממשלה שלנו – אתם רוצים לקבל ציות? קודם תיתנו לנו דרך להתקיים. במקום לתת את הכספים לבעלי העסקים – ושהם ישלמו אותם לעובדים שלהם, ניסיתם לעשות סיבוב, שרק הרע את המצב לכולם – חוץ מלשרים, שלמרות שהם "זמניים" – לא יוצאים לחל"ת. כל המעסיקים מוצאים תלושים ומשלמים מס הכנסה וביטוח לאומי לפני שהם משלמים לעובדים! אז ביטוח לאומי יודע מי עובד איפה, יש לו את הנתונים. מצב חירום? במקום לסגור את כל העסקים ולהוציא את העובדים לחל"ת, שילכו ללשכת התעסוקה וגם לביטוח הלאומי. התשלום מגיע, לכל המובטלים, אז במקום לשלם את הסכום דרך ביטוח לאומי, להעביר את הנטו לעסקים ושהם יעבירו לעובדים. אבל זה מצריך חשיבה, מעוף! במקום זאת יוצרים כאוס, בלי תוכנית יציאה, בלי להסביר לציבור מה התוכנית – רק איומים, הפחדות. בימיים האחרונים מדברים רק על "אכיפה", "אכיפה" ועוד "אכיפה".

    בעזרת חוכמת האור הרך על הקשה יגבור – "[יא] וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, קַח אֶת-הַמַּחְתָּה וְתֶן-עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת, וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל-הָעֵדָה, וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם:  כִּי-יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְהוָה, הֵחֵל הַנָּגֶף. [יב] וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה, וַיָּרָץ אֶל-תּוֹךְ הַקָּהָל, וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף, בָּעָם; וַיִּתֵּן, אֶת-הַקְּטֹרֶת, וַיְכַפֵּר, עַל-הָעָם. [יג] וַיַּעֲמֹד בֵּין-הַמֵּתִים, וּבֵין הַחַיִּים; וַתֵּעָצַר, הַמַּגֵּפָה." (במדבר יז). יש לנו יכולת למפות היכן מוקדי ההדבקה, ויש לנו יכולת לעמוד בין החולים לבריאים ולעצור את המגפה – במקום זה אנחנו מעמידים את כל עם ישראל במקומו.

    עדיין חשוב לזכור שכרגע המקום הבטוח ביותר היינו הבית – וכמו הדג שמומלץ לא להרחיקו מהמים, כך אתם אל תתרחקו מהבית. שנהיה בריאים.

     

  • לשים בלון כחול עבור רון ארד

    הערב לפני 33 שנה (16/10/1986) אני זוכר שהקריינית בחדשות פתחה את מהדורת החדשות עם החדשות בדבר תקיפת חיל האויר בלבנון – והיה חסר לי משהו – הקריינית לא סיימה את הדיווח במשפט "כל המטוסים שבו בשלום". הריק הזה – חוסר במשפט אחד – סימל אחרי זה ריק גדול יותר למשפחת הנווט רון ארד – כי הוא עדיין לא חזר.

    אכן שטף החדשות מקשה עלינו לזכור : התסבוכת הפוליטית בין בחירות לשימועים, הטרגדיות האישיות בין ברק בחוף זיקים למאסר לנערה ברוסיה. אבל חשוב לזכור שרון ארד היה טייס בחיל האויר שמדינת ישראל שלחה למשימה בלבנון, מבצע "בית אבא 12" ומטוסו הופל ביום 16/10/1986 בשעה 16:10 ורון נלקח בשווי ארגון הטרור "אמל".

    לפני כחמש עשרה שנה (2004-2005) הגיע צה"ל למסקנה כי רון ארד אינו בין החיים, וכי מותו היה לאחר כ-12 שנה כשבוי. זאת לאחר שנחטף על ידי  מפקד משמרות המהפכה בלבנון, מוסטפה חסקר בעת פעולת צה"ל במידון בלבנון במאי 1988 והועבר לאירן. יש סברה כי משמרות המהפיכה הוציאו את ארד להורג ולא חטפו והעבירו רק את גופתו לאירן. אות החיים האחרון מהנווט התקבל בישראל ב 5/5/1988.

    לפני כחמש עשרה שנה, יצאה העמותה להחזרת רון ארד בקריאה להפרחת בלון כחול ביום זה בשעה 16:10. ואכן נעתרו לעניין אלפי אזרחים ולרגע אחד כולנו זכרנו את הנווט.

    תמונה חופשית של בלון כחול

    אני יודע שמאז זרמו הרבה מים בירדן, וכן מאז היה כבר, לצער כולנו מקרים נוספים ובינהם נחשון וקסמן, גלעד שליט, אורון ירדן ועוד רבים וטובים.

    עדיין אני מבקש שבחג הזה, ל"ג שנים אחרי נפילתו בשווי של רון ארד, שכל מי שקורא את הכתבה יפריח בלון כחול, בשעה 16:10.

    מי שרוצה לדעת קצת יותר על הנווט וחייו – מוזמן לכתבה מ YNET משנה שעברה לרגל ציון 32 שנה לנפילת רון ארד בשבי.

  • מהו חוזה

    מה זה חוזה:

    חוזה הינו הסכם שניתן לאכוף אותו בבית משפט. מהו הסכם הניתן לאכוף בבית משפט – ובכן כמעט כל הסכם, למעט חוזים חריגים כגון הסכם למראית עין, הסכם לביצוע משהו לא חוקי (לא ניתן לבקש לאכוף הסכם לסחר בסמים, לדוגמה) או הסכם ג'נטלמני (לדוגמה הסכם לא להדיח בתוכנית כמו "השרדות").

    מתוך חוק החוזים (חלק כללי) התשכ"ז – 1967


    1. חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק זה.
    2. פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה; הפניה יכול שתהיה לציבור.

    5. הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע ומעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה.
    6. (א) הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של   קיבול משתמעות מן ההצעה…התנהגות כאמור דינה כדין מתן הודעת קיבול.

       (ב) קביעת המציע שהעדר תגובה מצד הניצע ייחשב לקיבול, אין לה תוקף….

    החוק פשוט מאוד – יש הצעה ויש קיבול. שני הצדדים, המציע והמקבל, חייבים להיות כשירים מבחינה משפטית (אי אפשר לכרות חוזה עם ילד בן 5…). החוק מדבר על מסוימות – והפרוש הוא שההצעה צריכה להכיל מספיק פרטים כדי שאם המקבל את ההצעה יגיד – אני מסכים, אפשר יהיה לאכוף את החוזה. כלומר ההצעה צריכה להיות מספיק מפורטת כדי שניתן יהיה לאכוף את ההסכם. לדוגמה בוא תקנה רכב במחיר מחירון – לא מספיק מפורט. לעומת זאת בוא תקנה את הרכב מספר רישוי כך וכך, שנת ייצור כך וכך, יד ראשונה פרטית שנסע כך וכך קילומטר במחיר של לוח יד 2 – זה מספיק מפורט. שימו לב שחלק מהפירוט, כמו מספר הקילומטר ומספר "היד" וסוגה נועדו כדי שהמחיר יהיה ברור – מאחר ויש הפחתת ערך על נסועה גבוה ועל יד שהיא ליסינג לדוגמה.  

    עקרון תום הלב

    עקרון חשוב מאוד במשפט הישראלי. סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) קובע כי משא ומתן יש לקיים בתום לב ובדרך מקובלת, ובלשון החוק:

    12 (א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.

    סעיף 39 לחוק החוזים קובע כי גם קיום חוזה יש לעשות בתום לב ובדרך מקובלת, ובלשון החוק:

    39. בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה.

    פעם, כשעוד היינו מנדט בריטי, החוק הבריטי אפשר במקרים של חוסר הגינות לפנות למלכה, עיקרון תום הלב הפך להיות העיקרון המנחה. מהו אותו תום לב – על כך בפוסט נפרד.

  • הדבר העיקרי שזוגות צריכים לדעת כדי לא להתגרש

    קראתי את הכתבה של סיגל פוקס בגלובס,הדבר העיקרי שגברים צריכים לדעת כדי לא להתגרש וחשבתי לעצמי שהיא כל כך צודקת. עוד חשבתי לעצמי שגם אם הייתי הופך את המגדר, וכותב אישה איפה שכתוב גבר ולהפיך לדוגמה במקום "עזבו מסוקס שרירי וחסון, גבר רגיל" : עזבו סקסית וחתיכה בטירוף, אישה רגילה – עדיין הייתי נשאר עם כתבה מדויקת.

    מתי הפסקנו לדבר אחד עם השני, ועברנו לדבר בססמאות בחירות. חשוב לי סקס בזוגיות, אבל גם אני רוצה לדבר במרחב הזוגי מהלב – בלי שיפוטיות, בלי ביקורת. למה חשוב יותר הפוסט באינסטגרם או התמונה בפייסבוק (כן אני יודע זה הפוך…) מאשר לדבר איתי – וחשוב יותר להקשיב לי.

    מתי בפעם האחרונה אתה או את באמת "הקשבתם" לבן הזוג. אז מי שרוצה לא להתגרש או יותר נכון מי שרוצה לשמור על הזוגיות שבו הוא נמצא אני ממליץ כל בוקר לזמזם את המלים של השיר "היום" של אהוד בנאי:

    "היום נעשה משהו בלתי נשכח
    שישאיר זיכרון של שמחה מבורך
    היום אשלח יד ללטף את ראשך
    היום אגרום לך סוף סוף לחייך
    היום אגרש את העצב מעינייך
    אעשה את היום למאושר בחייך
    היום תשמעי מה שעוד לא שמעת
    אחדש לך חידוש ואדליק לך מבט
    היום אבשל לך משהו טעים
    אעשה את הכל שיהיה לך נעים
    נכון, לא תמיד אני מראה אהבה
    אבל היום אני מבקש את הקירבה
    היום

    כל כך הרבה זמן לא דיברנו שנינו
    על כל מה שעובר מעלינו
    היום נצא לסיבוב בשכונה
    נשב קצת ביחד על ספסל בגינה
    היום נעשה משהו בלתי נשכח
    שישאיר זיכרון של שמחה מבורך
    היום אשלח יד ללטף את ראשך
    היום אגרום לך סוף סוף לחייך
    היום"

    הבנות בקוראות מוזמנות להפוך את המגדר. ולפעול על פיו בכל יום לפחות 15 – 20 דקות בכל יום, יש לכם סיכוי טוב להישאר בזוגיות. – עכשיו קומו צאו לסיבוב בשכונה ושבו על ספסל בגינה, רק אתם, לבד.

  • איך מחושבים מזונות לאחר פסק דין בע"ם 919/15

    פסק הדין בע"ם 919/15 שניתן ב 19.7.2017 על ידי בית המשפט העליון שינה את הכללים לעניין מזונות ילדים יהודים. אז מה הכללים החדשים? ראשית חשוב להדגיש כי אין שינוי לעניין חובת האב במזונות ילדים עד גיל 6. השינוי נקבע לגבי גילאי 15-6 שאז חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה.

    אז איך מחשבים את תשלום של הורה אחד למשנהו?  על פי הנוסחה הבאה:

    חישוב מזונות בעמ 191

     

    לדוגמה הורה אחד (א) מרוויח 12,000 ₪ בחודש וההורה השני (ב) מרוויח 8,000 ₪  בחודש. לזוג שני ילדים שהוצאת כל אחד מהם 4,500 ₪ (המספרים עגולים לצורך ההדגמה).בשלב הראשון מחשבים את "מקדם ההכנסה" של הורה א:

    חישוב מזונות בעמ 192

     

     

     

    בדוגמה שלנו מקדם ההכנסות הינו 0.6. לצורך הדוגמה נניח שהילדים אצל הורה א פעם בשבוע וכל סוף שבוע שני (4 מתוך 14 יום), ובחישוב ניתן לראות שהורה א מוציא בפועל על הילדים כשהם נמצאים אצלו סך של 3,500 ₪ כך שע הורה א להעביר להורה ב 1,900 ₪ בחודש.על פי החישוב הבא:

    חישוב מזונות בעמ 193

    סכום העברה זה אינו כולל את ההוצאות החריגות, שאותן יש לחלק בהתאם ליחס ההכנסות, כלומר הורה א' צריך לשלם על כל הוצאה חריגה  0.6 כמקדם ההכנסה שחושב לעיל. מדובר בסכמה כללית, מעין כלל אצבע, שכמובן צריך ואפשר להתאים למשפחה הרלוונטית, לדוגמה במקרה שיש ילדים גם מתחת וגם מעל גיל 6 (אפשר להוריד את מזונות הקטין שחל על האב מהכנסתו לצורך חישוב המקדם אם ההפרש בהכנסות בין הגבר לאישה חריג ואפשר שלא).

    במקרה של משמורת משותפת (ממש משותפת, של חלוקה בזמנים, באחריות ובהוצאות של חצי חצי) אזי עלות שהות תלויות זמן, עלויות שהות קבועות והוצאות מדור אין העברת כספים בין ההורים, גם אם יש פער ברמת החיים בין הבתים. ורק ההוצאות החריגות והוצאות בלתי מתקזזות (דברים כמו מעיל או אופניים שעוברים עם הקטין בין הבתים) ישולם על פי מקדם ההכנסות.

    כמובן שיש לשם לב למכלול פרטי כל מקרה לגופו.הפוסט הזה מסביר בקליפת אגוז על ה"איך לחשב". לעניין השאלות הנוספות העולות כמו למה? ואיזה אתגרים חדשים זה מציב בפני הזוגות המתגרשים בפוסט נפרד.

    יחד עם זאת ניתן לומר בוודאות כי המצב החדש  חייב לעודד פניה לגישור: פסק דין של בית משפט קובע מזונות כאן ועכשיו, ושינוי במזונות שנקבעו בפסק דין (ולא בהסכם שקבל תוקף פסק דין)  יש צורך לפנות לבית משפט ורק כשיש שינוי מהותי – ובדרך כלל בתי המשפט לא ששים לשנות מזונות שנקבעו. לעומת זאת בהליך גישור אפשר להגיע להסכמה על מזונות מדורגים לדוגמה אם ידוע שאחד ההורים צפוי לסיים תואר, התמחות וכדומה עוד שנתיים שלוש – בהסכם גישור ניתן להסכים על מזונות מדורגים.

     

  • גירושים בגישור – חוסך כסף לצדדים

    גם מהבחינה הכלכלית, עדיף לבני זוג הרוצים להתגרש – לעשות זאת בגישור ובהסכמה.

    זוג שהגיע למסקנה כי הוא רוצה להתגרש – מדובר במשחק סכום אפס. כלומר בשלב הזה של הגרושים, לא יכנס לנכסי הנשואים עוד נכסים הנובעים משיתוף פעולה בן בני הזוג. השאלה היא כמובן, כיצד מחלקים את העוגה הקיימת.

    כלל ידוע הוא שלחלוקת העוגה – יש עלות משל עצמה. ניתן לראות שהעלות במקרה של חלוקה בגישור נמוכה משמעותית מחלוקה לאחר התדיינות בבית משפט. הגישור משאיר נתח גדול יותר לכל אחד מבני הזוג. כדי להראות זאת ניקח זוג ממוצע בו יש לבני הזוג דירה ששוויה כ 1.5 מיליון ₪ ומשכנתא קצת יותר ממיליון ₪. זה אומר שלאחר החזרת המשכנתא יוותרו לבני הזוג כ 400,000 ₪ לחלוקה. עוד נניח כי לבני הזוג שתי מכוניות, אחת ששוויה 100,000 ₪ והשנייה 50,000 ₪. בהנחה כי שני בני הזוג עובדים ומרוויחים את הממוצע במשק וכי יש להם ילדים. בהערכה ניתן להגיד כי לזוג כזה יהיה ההפרש בפנסיות יעמוד על כ – 40,000 ₪ לטובת הבעל.

    כפי שניתן לראות מהטבלה, בהנחה שאנחנו מדברים על ההפרשים בין קופות הגמל, שווי הרכבים והפנסיה, לזוג שלנו נותר לחלק בין הצדדים, כ – 480,000 ₪.table1

     

     

     

     

     

     

     

     

    ההנחה כי בסופו של תהליך, עם בגישור ועם בהתדיינות, הצדדים יחלקו את הרכוש חצי-חצי.

     

    עלויות הליך הגישור

    שעת גישור עולה אצלנו, 650 ₪ ובתוספת מע"מ מדובר בעלות של 761 ₪ לשעת גישור. בגישור רגיל, שעות הגישור מגיעות לכ- 18 שעות גישור (ראה טבלה*), הסכם הגישור עולה כ – 7,000 ₪ ואקטואר (לא חייבים אקטואר – אבל נניח שהזוג שלנו בחר כן להיעזר בשרות אקטואר) עוד כ 3,000 ₪. בכל הליך יש את עלות האגרות בבית משפט ובבית הדין הרבני בגובה של כ- 1,700 ₪. סה"כ עלות הליך הגישור תעמוד על 26,700 ₪. במקרה כזה תראה חלוקת העוגה כך:

    table2

     

     

     

     

     

     

    עלויות הליך התדיינות בבית משפט – מתון

    עורך דין מתון ולא קרבי בתחום גובה בממוצע שכ"ט של כ – 50,000 ₪ ולגברים יכול למצוא שכ"ט של כ – 30,000 ₪. נהוג גם שעל כך מתווסף שכר עבור כל דיון, ובחישוב של כ – 3.5 דיונים מדובר בעלות נוספת של כ – 10,000 ₪. חשוב לציין כי אקטואר במינוי בית משפט גובה בין 5,000 ₪ – ל 7,000 ₪. במקרה בו עורכי הדין מתונים, ניתן להגיע להסכמה על העלות הנמוכה. גם כאן יש צורך לשלם את האגרות וסה"כ עלות ההליך תעמוד על כ – 100,000 ₪ או כ – 20% מעוגת התא המשפחתי:

    table3

     

     

     

     

     

     

     

    עלות ההליך כאחוז מעוגת התא המשפחתי עולה מקצת יותר מ 5% בגישור ל – 20% וכל אחד מהצדדים לוקח עמו במקום כ- 225,000 ₪ במקרה של גישור, רק 190,000 ₪.

    עלויות הליך התדיינות בבית משפט – קרבי

    עורך דין בדיני משפחה הידוע כ"קרבי" גובה כבר שכר טרחה של כ- 70,000 ₪ (לפעמים אפילו מוסיף על זה מע"מ). ברגע שצד אחד פנה לעו"ד קרבי אז הצד השני, כדי לא להרגיש פראייר, פונה גם הוא לעו"ד הידוע כקרבי, בעלות דומה. עורכי דין כאלה גובים יותר עבור דיון, ובדרך כלל יש יותר דיונים (כי הם "קרביים" ולא מתפשרים!).

    גם האקטואר, נקבע על ידי בית המשפט בדרך כלל גובה סכום של 7,000 ₪. ואם לא די בכך, במקרה של התדיינות קרבית, בני הזוג לא מגיעים להסכמה בקשר לדירה המשותפת, והיא נמכרת, דבר שמוסיף עלות מתווך ועו"ד למכירת הדירה בעלות של כ- 55,000 ₪. עכשיו חלוקת העוגה של התא המשפחתי תראה כך:

    table4

     

     

     

     

     

     

     

    בסופו של יום, ובהנחה שוב שהחלוקה תהיה פחות או יותר שווה, כל צד נותר עם כ – 90,000 ₪ בלבד, לעומת 225,000 ₪ בגישור. כלומר כל צד "תורם" לעלות ההליך – כ 135,000 ₪.

    עלויות הליך התדיינות בבית משפט – קרבי מאוד

    יש זוגות, שגם בהליך הקרבי – הולכים עד הסוף ומאלצים את בית המשפט למכור את ביתם המשותף בהליך של כינוס נכסים. במקרה כזה שווי הנכס יורד עד כדי 70% מערכו, ועורכי הדין המתמנים לכונסים, זכאים לשכר טרחה נוסף, עבור הפעילות ככונסי נכסים. אין זה נדיר, כי במקרה בו הגרושים לא הגיעו להסכמות, וכי דירת בני הזוג נמכרה בהליך של כינוס נכסים, כי כל אחד מבני הזוג, לא רק שלא מקבל מעוגת התקציב המשותף, אלא מסיים את ההליך בעודו חייב כספים. בדוגמה שלנו, במקרה שבו הצדדים לא ישכלו שלא להיגרר למכירת ביתם בכינוס כסים, יוותר כל צד חייב כ – 30,000 ₪. קשה לצייר זאת בגרף, אבל תדמיינו כי כל העוגה אפורה, כל נכסי בין הזוג "נשרפו" בתהליך, ועדיין כל אחד מהם חייב 30,000 ₪!  

    גם בתחום המזונות – עדיף להגיע לפשרה

    הטענה כי עדיף להישאר חייב 30,000 ₪ אבל לכל הפחות לקבל או לשלם מזונות גבוהים/נמוכים. גם טענה זו אין בה ממש. בוא נחזור לרגע לזוג ה"ממוצע" שלנו. על פי הלמ"ס השכר החודשי הממוצע באוגוסט 2017 נטו עמד על 10,230 ₪. בהנחה כי הזוג הממוצע שלנו – ממוצע גם בהפרש בין הבעל לאישה (אישה מרוויחה 30% פחות מגבר באותה משרה), אז הבעל הממוצע שלנו מרוויח כ – 12,000 ₪ לחודש בעוד האישה הממוצעת שלנו מרוויחה כ – 8,400 ₪. איזון פשוט בין הצדדים יביא לחיוב מזונות של הבעל של כ-1,800 ₪ בחודש. או אז כל אחד מבני הזוג ירוויח את הממוצע במשק של 10,200 ₪. שוויון מגדרי מלא, היפ, היפ – הוריי!

    אז נניח שלבעל יש עורך דין כריש, שמצליח להוריד את המזונות החודשיים של שני ילדי בני הזוג ל 1,000 ₪ בלבד. זה 500 ₪ לכל ילד – אמרתי לכם – כריש. הבעל משלם פחות 800 ₪ בחודש אם נחשב כמה כסף שווה ההפרש על פני עשר שנים…84,000 ₪. עכשיו עורך הדין הכריש ביקש עכשיו 70,000 ₪ (נניח שזה כולל את המע"מ – למרות שנראה לכם ??? – עורך דין כריש אמרנו), עכשיו אם היינו שמים בצד את הכסף, אז בעוד עשר שנים, צמוד רק למדד של 3% לשנה, ה 70,000 ₪ של עורך הדין שווים 91,000 ₪ – כלומר הבעל הפסיד למרות שניצח.

    אז תסריט אחר, לאישה יש עורך דין פנתר, שמצליח שהבעל ישלם 4,000 ₪ בחודש. כאן אנחנו מדברים על רווח על פני עשר שנים של 230,000 ₪ זה כבר סכום רציני! גם אם נוריד מזה את עלות שכר הטרחה של הפנתר על פני 10 שנים, 90,000 ₪ הרי שיש לאישה רווח של 140,000 ₪ – עורך דין פנתר!

    כן, אבל, לא עדיף להגיע לאותו סכום בהבנה. התוספת של 140,000 ₪ משקף עלות חודשית (על פני עשר שנים, באינפלציה של 3%) של קצת פחות מ 1,000 ₪. כלומר אפשר להגיע שהאישה תרוויח את אותו הדבר, בלי מלחמות, בהסכמה שהבעל ישלם במקום 1,800 ₪ בחודש, 2,800 ₪ בחודש. באמת המלחמה שווה את ההפרש הזה? (שאלה רטורית – ברור שלא).

    אני מבין, ברגע המשבר, קשה לראות את החישוב הכלכלי – והמחשבה היא על ההישרדות מהיום למחר וכמובן "לא לצאת פרייר". כדי ששניכם לא תצאו פריירים – עדיף להגיע, אם כבר מתגרשים, לגישור. דליה ואני עובדים בשיתוף פעולה ועוזרים לבני זוג שהגיעו למשבר, לפתור אותו. כמובן שבחישובים האלה לא נלקח בחשבון מגוון האפשרויות שיש בפתרון שבהסכמה – גם במשחק סכום אפס, שאין בהתדיינות בבית משפט – שם על השופט להגיע להכרעה שיפוטית.הדוגמה הקלאסית ליתרונות הגישור מספר על שתי אחיות שרבות על תפוז, כאשר פתרון בית משפט הינה לקחת סכין ולחתוך את התפוז לשני חצאים, בעוד שגישור יכול לגלות כי אחות אחת רוצה לאכול את התפוז ואילו השניה צריכה את הקליפה להכין קליפות תפוז מצופות בשוקולד.

    אז כך גם בגישור בגרושים, נניח שלבני הזוג יש תפוח ותפוז: פתרון בית המשפט יהיה לקחת סכין ולחתוך גם את התפוח וגם את התפוז ולתת חצי לכל אחד מהצדדים – בעצם החיתוך אובד חלק מהפרי (ולפי שראינו לעיל, תלוי בעובי הסכין כמה אובד בחיתוך) וגם ברגע שהפרות פתוחים הם מאבדים מהר יותר את חיוניתם ונרקבים מהר יותר. בגישור אפשר להגיע להסכמה כי כל צד מקבל פרי, אין כאן שוויון מוחלט, כי תפוז אינו שווה תפוח, אבל כל צד נותר עם פרי שלם.

     

    הערה: חישוב עלות הגישור התבססה על ממוצע של גישורים בגישור:

    table5

     

     

  • קצר בתקשורת זה כל הסיפור

    הכותרת בוואלהNEWS זעקה:'ההורים למורה: "רוצה ללמד את הילדים שלנו? אל תיכנסי להריון"'. קריאת הכתבה מגלה שמורה שיתפה בפייסבוק בתחושות קשות שיש לה כנגד ההורים – ההורים, ביחוד אימהות, פנו למנהלת של המורה בדרישה כי לא תשבץ את המורה אלא אם תתחייב שלא להכנס להריון. ולאחר שהמנהלת סירבה מהסיבה שזה לא חוקי, פנו ההורים ישירות למורה.

    נשמע מזעזע! כמה נורא, ובאמת התגובות לכתבה היו מזועזעות, איך אפשר? ודווקא אימהות? צללתי לכתבה ואפילו חטאתי בגלישה לעמוד הפייסבוק של המורה. אכן כשכריסה בין שינה שיתפה המורה בתחושה הקשות שלה. ליבי יצא אל המורה. אבל אז קראתי את אותה פניה שעוררה אצל המורה את התחושות הקשות:

    "חייבת לעדכן אותך שהיום עדכנו אותנו בקבוצת ההורים שאת בהיריון וצריכה ללדת בספטמבר, עדכנתי את בני לגבי זה כי לא רציתי שישמע מאחרים, הבנתי שהורים אחרים סיפרו לילדיהם, והייתי כן שמחה אם היה שומע זאת ממך, אבל זה כבר אבוד. הייתי שמחה מאוד לדעת מה יקרה עם הכיתה בשנה הבאה. שוב מחנכת חדשה? אני מניחה שכן, כי את צריכה ללדת בספטמבר… האם יודעים מי זו תהיה? אני מקווה שאת מבינה את החשש, כי מכיתה א', כמעט בכל שנה יש להם מחנכת חדשה".

    רגע אחד, מה באמת האמא הזו אומרת? לדעתי דווקא הבקשה של האמא הזו היא שהמורה כן תשאר. מההודעה הזו אפשר להבין כי הבן של האמא נקשר למחנכת והאמא רצתה שהיא תסביר לו שהיא "נוטשת" את הכיתה לא בגלל שהכיתה לא טובה, תחושה שאני מבין שיש לילדים בכיתה כי כל שנה מתחלפת מחנכת, אלא מסיבות רפואיות. לפי השאלות של האם, היא מעדיפה כי דווקא המורה הזו תשאר "שוב מחנכת חדשה?".

    גישור בין הצדדים, ולא פרסום פוסטים בפייסבוק, יכול היה להביא את הצדדים למתווה פעולה שבו הכיתה (ההורים והילדים) שותפים לתהליך של חופשת הלידה של המורה, בעוד שהיא נשארת המחנכת אך את השיעורים מעבירות מורות אחרות עד חזרת המחנכת לכיתה. בתקופת חופשת הלידה, יכנס לשיעורי החינוך מורה או מורה שיודיעו בקול רם כי הם רק מחליפים. אולי אפילו שכל שעת חינוך תתחיל עם 10 דקות על עדכון מה מצב המחנכת של הכיתה והצאצא שלה. לא חייב להיות ברמת הגינקולוגיה ורפואת הילדים אלא משהו כמו להכין קופסה נעלים עם חריץ לתוכו ישלשל כל ילד הצעה לשמות אחד לבן ואחד לבת (בהנחה שהלידה היא לאחר תחילת החימודים) וכדומה.

    גישור בין הצדדים היה יכול להפשיר את הכעס והעלבון, ואולי המורה, לקראת סוף חופשת הלידה שלה, אפילו תקפוץ לבקר את הכיתה באחד משיעורי החינוך. אני מניח שאז לא הייתה מתפרסמת כתבה, כי מי יקרא כתבה "כיתה שלמה מלווה את המחנכת בחופשת לידה".

    מאחל למורה בהצלחה בלידה, והמון בריאות ונחת הן לה והן לצאצא שלה, ומאחל לכיתה שתמצא את האור והאושר. חופשה נעימה