פסק הדין בע"ם 919/15 שניתן ב 19.7.2017 על ידי בית המשפט העליון שינה את הכללים לעניין מזונות ילדים יהודים. אז מה הכללים החדשים? ראשית חשוב להדגיש כי אין שינוי לעניין חובת האב במזונות ילדים עד גיל 6. השינוי נקבע לגבי גילאי 15-6 שאז חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה.

אז איך מחשבים את תשלום של הורה אחד למשנהו?  על פי הנוסחה הבאה:

 

לדוגמה הורה אחד (א) מרוויח 12,000 ₪ בחודש וההורה השני (ב) מרוויח 8,000 ₪  בחודש. לזוג שני ילדים שהוצאת כל אחד מהם 4,500 ₪ (המספרים עגולים לצורך ההדגמה).בשלב הראשון מחשבים את "מקדם ההכנסה" של הורה א:

 

 

 

בדוגמה שלנו מקדם ההכנסות הינו 0.6. לצורך הדוגמה נניח שהילדים אצל הורה א פעם בשבוע וכל סוף שבוע שני (4 מתוך 14 יום), ובחישוב ניתן לראות שהורה א מוציא בפועל על הילדים כשהם נמצאים אצלו סך של 3,500 ₪ כך שע הורה א להעביר להורה ב 1,900 ₪ בחודש.על פי החישוב הבא:

סכום העברה זה אינו כולל את ההוצאות החריגות, שאותן יש לחלק בהתאם ליחס ההכנסות, כלומר הורה א' צריך לשלם על כל הוצאה חריגה  0.6 כמקדם ההכנסה שחושב לעיל. מדובר בסכמה כללית, מעין כלל אצבע, שכמובן צריך ואפשר להתאים למשפחה הרלוונטית, לדוגמה במקרה שיש ילדים גם מתחת וגם מעל גיל 6 (אפשר להוריד את מזונות הקטין שחל על האב מהכנסתו לצורך חישוב המקדם אם ההפרש בהכנסות בין הגבר לאישה חריג ואפשר שלא).

במקרה של משמורת משותפת (ממש משותפת, של חלוקה בזמנים, באחריות ובהוצאות של חצי חצי) אזי עלות שהות תלויות זמן, עלויות שהות קבועות והוצאות מדור אין העברת כספים בין ההורים, גם אם יש פער ברמת החיים בין הבתים. ורק ההוצאות החריגות והוצאות בלתי מתקזזות (דברים כמו מעיל או אופניים שעוברים עם הקטין בין הבתים) ישולם על פי מקדם ההכנסות.

כמובן שיש לשם לב למכלול פרטי כל מקרה לגופו.הפוסט הזה מסביר בקליפת אגוז על ה"איך לחשב". לעניין השאלות הנוספות העולות כמו למה? ואיזה אתגרים חדשים זה מציב בפני הזוגות המתגרשים בפוסט נפרד.

יחד עם זאת ניתן לומר בוודאות כי המצב החדש  חייב לעודד פניה לגישור: פסק דין של בית משפט קובע מזונות כאן ועכשיו, ושינוי במזונות שנקבעו בפסק דין (ולא בהסכם שקבל תוקף פסק דין)  יש צורך לפנות לבית משפט ורק כשיש שינוי מהותי – ובדרך כלל בתי המשפט לא ששים לשנות מזונות שנקבעו. לעומת זאת בהליך גישור אפשר להגיע להסכמה על מזונות מדורגים לדוגמה אם ידוע שאחד ההורים צפוי לסיים תואר, התמחות וכדומה עוד שנתיים שלוש – בהסכם גישור ניתן להסכים על מזונות מדורגים.