בספר הטאו של לאו צה (תרגום ניסים אמון , עמוד 36, 2004) נרשם תחת הכותרת רפואה סינית:

אם רוצים לצמצם

לפעמים צריך להרחיב

אם רוצים להחליש

לפעמים צריך לחזק

 

על מנת להפיל דבר

יש לרוממו תחילה

כדי לקבל

צריך קודם לתת

 

בעזרת חוכמת האור

הרך על הקשה

יכול לגבור

 

אבל הכי טוב בשביל הדג

זה לא להתרחק מהמים

אם אנחנו רוצים לצמצם – את התפשטות הקוויד-19, אנחנו חייבים להרחיב את האופק של התוכניות. הנזיפות שאם המספרים יעלו – ממש לא ברורות לי, אחרי שהממשלה מיבאת חולי קורונה!

המספרים מהשבוע האחרון, הם לאחר שהחזרנו ברכבות אוויריות – מלונדון, דרום אמריקה ומארה"ב אלפי ישראלים. חמור מכך, הממשלה מצאה זמן להעלות יהודים חולי קוויד-19 (65 במספר) מארה"ב. אז כשאומרים לי שמספר החולים עלה בצורה מפחידה – אני שואל את עצמי: כמה מאותם חולים חדשים, הם כאלה שלא נשמעו להוראות – וכמה מתוכם הם כאלה שהיו במטוסי הרכבת האווירית (רק במטוס מארה"ב  לפי הבנתי היו יותר ממאה איש)?

אם אנחנו רוצים להחליש את הנגיף, עלינו ראשית לחזק את מערכת הבריאות. אנחנו חייבים לעשות בדיקות לאנשי צוות הרפואה – כי הם נמצאים במגע יומיומי עם אנשים שמערכת החיסונית שלהם נמצאת בבעיה – ואם הם חולים בלי סימפטומים, הם עלולים להדביר הרבה יותר מאשר החברה שמשחקים מטקות בחוף – אבל יותר קל "לנזוף" בעם ישראל, מאשר להודות ששוב נתפסנו עם המכנסיים למטה. כן כמו במלחמת יום כיפור, שהיו חסרים למפקדי הטנקים משקפות או בלבנון השנייה שהיה חסר לחיילים שכפ"צים או בצוק איתן שלא היו לנו מספיק נגמ"שים חדשים, אז שלחנו את הבנים שלנו בישנים שלא ממש הגנו עליהם. אז עכשיו חסר לצוות הרפואי שלנו אמצעי מיגון ומקלות עם צמר גפן בקצה (מטושים).

כדי לקבל צריך קודם לתת – וזה נכון לממשלה שלנו – אתם רוצים לקבל ציות? קודם תיתנו לנו דרך להתקיים. במקום לתת את הכספים לבעלי העסקים – ושהם ישלמו אותם לעובדים שלהם, ניסיתם לעשות סיבוב, שרק הרע את המצב לכולם – חוץ מלשרים, שלמרות שהם "זמניים" – לא יוצאים לחל"ת. כל המעסיקים מוצאים תלושים ומשלמים מס הכנסה וביטוח לאומי לפני שהם משלמים לעובדים! אז ביטוח לאומי יודע מי עובד איפה, יש לו את הנתונים. מצב חירום? במקום לסגור את כל העסקים ולהוציא את העובדים לחל"ת, שילכו ללשכת התעסוקה וגם לביטוח הלאומי. התשלום מגיע, לכל המובטלים, אז במקום לשלם את הסכום דרך ביטוח לאומי, להעביר את הנטו לעסקים ושהם יעבירו לעובדים. אבל זה מצריך חשיבה, מעוף! במקום זאת יוצרים כאוס, בלי תוכנית יציאה, בלי להסביר לציבור מה התוכנית – רק איומים, הפחדות. בימיים האחרונים מדברים רק על "אכיפה", "אכיפה" ועוד "אכיפה".

בעזרת חוכמת האור הרך על הקשה יגבור – "[יא] וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, קַח אֶת-הַמַּחְתָּה וְתֶן-עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת, וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל-הָעֵדָה, וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם:  כִּי-יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְהוָה, הֵחֵל הַנָּגֶף. [יב] וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה, וַיָּרָץ אֶל-תּוֹךְ הַקָּהָל, וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף, בָּעָם; וַיִּתֵּן, אֶת-הַקְּטֹרֶת, וַיְכַפֵּר, עַל-הָעָם. [יג] וַיַּעֲמֹד בֵּין-הַמֵּתִים, וּבֵין הַחַיִּים; וַתֵּעָצַר, הַמַּגֵּפָה." (במדבר יז). יש לנו יכולת למפות היכן מוקדי ההדבקה, ויש לנו יכולת לעמוד בין החולים לבריאים ולעצור את המגפה – במקום זה אנחנו מעמידים את כל עם ישראל במקומו.

עדיין חשוב לזכור שכרגע המקום הבטוח ביותר היינו הבית – וכמו הדג שמומלץ לא להרחיקו מהמים, כך אתם אל תתרחקו מהבית. שנהיה בריאים.