מה זה חוזה:

חוזה הינו הסכם שניתן לאכוף אותו בבית משפט. מהו הסכם הניתן לאכוף בבית משפט – ובכן כמעט כל הסכם, למעט חוזים חריגים כגון הסכם למראית עין, הסכם לביצוע משהו לא חוקי (לא ניתן לבקש לאכוף הסכם לסחר בסמים, לדוגמה) או הסכם ג'נטלמני (לדוגמה הסכם לא להדיח בתוכנית כמו "השרדות").

מתוך חוק החוזים (חלק כללי) התשכ"ז – 1967

1. חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק זה.
2. פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה; הפניה יכול שתהיה לציבור.
…
5. הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע ומעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה.
6. (א) הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של   קיבול משתמעות מן ההצעה…התנהגות כאמור דינה כדין מתן הודעת קיבול.

   (ב) קביעת המציע שהעדר תגובה מצד הניצע ייחשב לקיבול, אין לה תוקף….

החוק פשוט מאוד – יש הצעה ויש קיבול. שני הצדדים, המציע והמקבל, חייבים להיות כשירים מבחינה משפטית (אי אפשר לכרות חוזה עם ילד בן 5…). החוק מדבר על מסוימות – והפרוש הוא שההצעה צריכה להכיל מספיק פרטים כדי שאם המקבל את ההצעה יגיד – אני מסכים, אפשר יהיה לאכוף את החוזה. כלומר ההצעה צריכה להיות מספיק מפורטת כדי שניתן יהיה לאכוף את ההסכם. לדוגמה בוא תקנה רכב במחיר מחירון – לא מספיק מפורט. לעומת זאת בוא תקנה את הרכב מספר רישוי כך וכך, שנת ייצור כך וכך, יד ראשונה פרטית שנסע כך וכך קילומטר במחיר של לוח יד 2 – זה מספיק מפורט. שימו לב שחלק מהפירוט, כמו מספר הקילומטר ומספר "היד" וסוגה נועדו כדי שהמחיר יהיה ברור – מאחר ויש הפחתת ערך על נסועה גבוה ועל יד שהיא ליסינג לדוגמה.  

עקרון תום הלב

עקרון חשוב מאוד במשפט הישראלי. סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) קובע כי משא ומתן יש לקיים בתום לב ובדרך מקובלת, ובלשון החוק:

12 (א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.

סעיף 39 לחוק החוזים קובע כי גם קיום חוזה יש לעשות בתום לב ובדרך מקובלת, ובלשון החוק:

39. בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה.

פעם, כשעוד היינו מנדט בריטי, החוק הבריטי אפשר במקרים של חוסר הגינות לפנות למלכה, עיקרון תום הלב הפך להיות העיקרון המנחה. מהו אותו תום לב – על כך בפוסט נפרד.